בעת טיול בוקר בביאטנברג (כפר קטן בשוויץ ליד אינטרלקן) מעל האגמים ניבטים האייגר המונק והיונגפראו. אויר הבוקר נקי מכל רבב . נחי אלון ואבנר קובלינר  מספרים סיפורי דאייה במצנח והשפעתם על חיי היום יום של הדואים. עם ריבוי התיאורים, אומר נחי "זה חומר לספר מעניין " ואבנר עונה "טוב אז נשב ונכתוב" אז נזרע הגלעין אחר כך בארוחת הבוקר בה ישובים חברים מקבוצת המרחפים הם מכריזים על ספר זה (כדי לא לאפשר לעצמם דרכי נסיגה) ומיד מצטרפת החבורה בסיפורי רחיפה. כך מסיפור ועוד סיפור, הם מלקטים זיכרונות ,סיפורי חברים וסיפורי בד ובדים. 
רואים עד כמה התחושות דומות עד כמה כולם מרגישים את חוויות הטיסה.
 
החלטנו לשתף את ציבור המרחפים בישראל בפרוייקט זה. 
כאשר כל אחד יוכל להוסיף דוגמאות, סיפורי טיסה קצרים עם השלכות לחיים.
דרכי התבוננות ייחודים של ציבור המרחפים.

נחי ואבנר