|
דף לזכרו של דני בן רובי שנהרג בתאונת רחיפה בתבור,יהי זכרו ברוך
 דני טבריה. ככה אתה רשום בנייד וככה אתה מכונה אצלי בבית. דני טבריה זה אומר חום, נתינה, דאגה...חבר.
דני, איך זה קרה?
אני חוזרת מטיול בדרום עם המשפחה. הילדים רעבים וחיפשנו איזה מקום בדרך.
שיחת טלפון... איפה אני ואיפה התבור. ההלם הזה שלאט לאט מתפשט.
אני חושבת שרק כשהתיישבתי לאכול עם המשפחה הבנתי, ועם ההבנה הזו, הגיעו הדמעות, שהרי אתה לא תאכל יותר עם אשתך ושני ילדיך.
הנסיעה ארוכה ואני עם המחשבות שלי. קטעי זיכרונות פורצים אחד אחד.
ברכות לימי הולדת, ברכות לשנה החדשה...שיחות, בדיחות על חשבוני "מה יש לך
בבית? מה הכנת לשבת?"..."אני רוצה לפגוש את אבי. רוצה לטעום את החומוס שהוא
מכין. נראה לי שהוא ממש יודע לבשל". "לא...תודה. אני אוכל עכשיו רק את מה
שאישתי מכינה לי. אני בדיאטה".
מצא את המטמון בסגנון דני...בתא המטען יש ארגז של כלי עבודה. תפתחי את
הארגז. קחי את המפתחות. המפתחות רק פותחות את המכונית. בתא שעל יד הנוסע,
תרימי את החלק העליון, מתחתיו יש עוד קומה, צריך להרים את כל החלק הזה.
המפתחות השניים שם.
את הקוד הסודי תמיד שאלתי בטלפון או דרך הקשר. היום כשהתקשרו אלי כדי לשאול
אז לא ידעתי. דני, למה לזכור דבר כזה או לרשום כשתמיד אפשר לשאול אותך?
מבוא חמה. מחכים לטרמפ למעלה. למה מחכים? כי אתה עוזר לחבר למצוא קסדה בשדה הנחיתה. ימין ושוב שמאל. כמה סבלנות.
זוכרת שהרוח התחזקה בתבור. לנסוע למבוא חמה או הבייתה? "תראה את העצים.
נראה לי שעד שנגיע יהיה חזק גם שם". נסענו בכל זאת. לא נורא. תמיד שמחה
לראות את הכנרת. "ידעת..." אמרת והרגשת כאילו שאתה צריך לקחת אחריות. אכלנו
סלט בריא מדי בארומה.
 הקרוס הראשון שלך. איך באותו יום חמישי ראיתי את המצנח הכתום שלך מצד שמאל
שלי מתרחק ...איך קיוויתי שתציל, שיהיה לך מוצלח. אחרי הנחיתה שלי התקשרתי
אליך כדי לראות אם אתה צריך עזרה. הייתי המומה מהמשפט "אני במבוא חמה,
למעלה!". אני לא חושבת ששמעתי פעם אושר בצורה מזוקקת מזה.
איזה יום זה היה. הצלת יחד עם חבר נוסף מגובה נמוך, חצית את הכנרת, הגעת
למבוא חמה, מצאת טרמפ נדיר עד לכפר תבור. שם, אספתי אותך שנינו מבסוטים.
ישבנו לאכול כולנו ואתה כזה צנוע. נותן את כל הקרדיט לחבר הנוסף. על גלי האושר ובקושי מדבר.
קיבלת את המים על הבגדים באהבה.
"אני לא מתלהב מהרכס"...ובכל זאת הגעת באירוע של 7winds. "קחי את המצנח
שלי" באדיבות המאפיינת אותך וכך הילד שלי קיצר את התור וטס לו טאנדם עם
יוסי.
ריחפנו יחד בכמון. אחרי שהיה לי לא נעים באויר פניתי הבייתה (מונית למכונית
ואתה כמובן כעסת ששוב לא ביקשתי ממך איסוף). אתה עוד נשארת. יותר מאוחר
שמעתי על התאונות שהיו באותו היום. הופתעתי ולא הופתעתי מהאופן שבו עזרת
למייק. אתה תמיד רץ לעזור. ההפתעה הייתה שבאמת יש אנשים כמוך ושאתה חבר
שלי.
קרוס אחרון שלי ואני בטרמפ עם בחור שדי הפחיד אותי. כן, הטרמפ היה מפחיד
יותר מהטיסה. אני מדברת איתך בקשר. כבר הצלחת להגיע חזרה אל המכונית שלך.
אני איתך גם על הקו. קבענו בצומת דבוריה. אני מסמנת באמצעותך שאני לא ממש
לבד. אנחת רווחה כשאני יורדת מהטרמפ. אתה שם. אני עם הפחד שלי ואתה בדיוק
מספר על קריסה מפחידה שהייתה לך. לא חשבתי שזה משהו יוצא דופן. היית נסער.
פעם אחרונה? אני כותבת את זה? פעם אחרונה.
בפעם האחרונה שראיתי אותך זה היה בתל אביב, שיעור מטאורולוגיה. הגעת מטבריה
כדי ללמוד. ללמוד. אני מכירה אותך כאדם מאוד מאוד זהיר. לא יוצא כשגבולי.
משתדל לא לטוס כשיש יותר מדי אנשים. אם עשית טעות זה היה בגלל חוסר ידע, לא
בגלל חוסר רצינות או חוסר מחשבה.
דני, מה לאמר לך? אני עוד לא ממש מעכלת את זה. דני.
דני טבריה.
אתם מוזמנים לכתוב את תגובתכם/געוגיכם לדני בתחתית הדף. לחצו על כפתור הוסף תגובה
|
